יוסבשוילי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע, יליד 1973, הינו תושב ישראל בעל אזרחות אמריקאית. בזמנים הרלוונטים לתביעה היה בעליו של רכב מסוג מזדה מ.ר. 9329564 (להלן: "הרכב") אשר בוטח בפוליסת ביטוח מקיף שמספרה 1104166 (להלן: "הפוליסה").

הנתבעת הינה חברת ביטוח הרשומה כדין בישראל. בזמנים הרלוונטים לתביעה ביטחה התובעת את רכבו של התובע בפוליסת ביטוח מתאימה לרכבו.

ביום 12.4.12 היה התובע מעורב בתאונת דרכים עם רכב צד ג' (להלן: "התאונה").

התובע הגיש תביעה לנתבעת על מנת "להפעיל" את הפוליסה, אולם הנתבעת סירבה לעשות כן מאחר ובמועד התאונה לא היה לנתבע רשיון נהיגה ישראלי אלא רק רישיון נהיגה אמריקאי.

בין הצדדים אין מחלוקת עובדתית, אלא משפטית. הצדדים הגיעו להסדר דיוני ולפיו פסק הדין ינתן ללא צורך בשמיעת העדים, לאחר שיוגשו סיכומים קצרים בכתב. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה וסיכומי הצדדים הוגשו.

טענות התובע

התובע טוען כי החל משנת 2010 הוא מבוטח אצל הנתבעת, כאשר הוא מחדש את הפוליסה מדי שנה בשנה.

לטענת התובע חידוש הפוליסה נשוא התביעה נעשתה בשיחת טלפון בינו ובין סוכנת הביטוח. בשיחה זו התובע לא הסתיר את עובדת היותו בעל רשיון זר בלבד ולא רשיון נהיגה ישראלי וסוכנת הביטוח הסתפקה בכך.

לטענת התובע, לא הוסבר לו ע"י סוכנת הביטוח את הסייג המדבר על בעל רשיון נהיגה זר. לטענתו, לו היה יודע על הסייג הזה, לא היה רוכש את הפוליסה נשוא התביעה.

לטענת התובע, הנתבעת הייתה מחוייבת, באמצעות הסוכנת, לידע אותו לגבי הסייגים שיש לחבות בהתאם לפוליסה.

לטענת התובע, הסייג הנוגע לבעל רישיון נהיגה זר לא מובלט בפוליסה.

כן טוען התובע, כי מדובר בעניין טכני גרידא שאין בו כדי להשפיע על הסיכון הביטוחי. התובע מציין שמשרד הרישוי הישראלי ניפק לו רשיון נהיגה ישראלי עם בקשתו הראשונה, באותו יום וללא סייג.

לחילופין, טוען התובע, כי הוטעה ע"י הנתבעת בכך שהנפיקה לו פוליסה שלא תקפה למצבו, שהיה בעל רשיון זר באותה עת.

לסיום טוען התובע, יש להורות על ביטול התנאי המחייב קיום רשיון נהיגה ישראלי דווקא.

לפיכך, עותר התובע, לפיצוי בגין מלא נזקיו כמפורט בתביעה בתוספת ריבית והצמדה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי על בית המשפט להתעלם מהטענות הנוגעות לסוכנת הביטוח, שכן מדובר בהרחבת השאלה המשפטית שנקבעה והיא, האם רשאי התובע לנהוג בכבישי הארץ לפי החוק הישראלי על סמך רשיון הנהיגה הזר שהחזיק.

לטענת הנתבעת בהתאם לתנאי הפוליסה, תנאי מקדמי לכיסוי הביטוחי הוא היות הנוהג בעל רשיון נהיגה ישראלי בעל תוקף. כן מפנה הנתבעת לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בעניין החיוב בקיומו של רשיון נהיגה תקף לרכב בו נוהג הנהג.

כן הפנתה הנתבעת לתקנה 567א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. מתקנה זו מנסה הנתבעת ללמוד שרק מי ששהה מחוץ לישראל לפחות שנה רצופה אחת לפני כניסתו לארץ, יכול לנהוג ברשיון זר. מאחר והתובע לא שהה שנה רצופה מחוץ לישראל, הנתבעת טוענת, שהוא אינו רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר.